זהר

קכא) והשתא אינון גוברין, ועבדין שליחותא בעלמא, ועד לא מסיימי מתדעכי, וההוא ניצוצא בטש בהו, ונהיר לון, ואתחדשון כמלקדמין, ואינון נוקבי, ואזלי ושאטן, ועד לא מסיימי מתדעכי, והאי ניצוצא בטש בהו, ונהיר לון, ואתהדרן כמלקדמין, בגין דההוא ניצוצא כליל מכלא, כליל מד' גוונין, ובגין דא אינון מתהפכין לכל הני גווני.

פירוש הסולם

קכא) והשתא אינון גוברין ועבדין שליחותא בעלמא, ועד לא מסיימי מתדעכי וכו', ועתה הם זכרים, ועושים שליחותם בעולם, אבל טרם שגמרו את שליחותם הם מתכבים. וכו'.
ביאור הדברים. מתוך ששורשיהם של ב' ניצוצות הללו, הם הד' דלא קיימי בקיומייהו, שאינם ממשיכים בהארתם, כי להיותם נמשכים מלהט החרב המתהפכת, נחלקה הארתם תרי מימינא ותרי משמאלא, וכשמאירים מבחינת השנים שבימין מתקיימים אבל כשמתחילים להאיר מבחינת השנים שבשמאל הם מתכבים כנ"ל ע"כ גם ב' הניצוצין שיצאו מהם נוטים ג"כ לימין ושמאל ואינם על קיומם. ולפיכך בכדי לתקן אותם נזדווגה ונכללה חיה זו דלהט החרב, עם חיה העליונה הראשונה שיצאה מרוחא דברקא, ואז נמצאים אלו ד' אופנים של חיה התחתונה דלא קיימי בקיומייהו נכללים ונעשו אחד עם ד' האופנים של חיה העליונה, שהם כחיוון עלאין דלא מתפרשי לעלמין, ונולד מהם ניצוץ אחד הכלול גם הוא מב' שהם ד', כמו הד' אופנים של חיה העליונה, דלא אתדעך לעלמין, כמו הד' של חיה העליונה דלא מתפרשי לעלמין, אמנם עדיין נבחן לניצוץ לוהט, להיות בו גם מבחינת ד' אופנים דחיה תחתונה.
וכבר נתבאר, שאלו ד' אופנים ה"ס ד' כחות המלכות אחר שנשתתפה עם הבינה, דהיינו מלכות ובינה שבבינה, ומלכות ובינה שבמלכות (כנ"ל דף ע"ה ד"ה מינה) ותדע שהם בחינת גוברי ונוקבי, כי ב' שבבינה הם זכרים, כי הבינה בדכורא אסתיימת. וב' שבמלכות הם נוקבין, והארת הימין נבחנת לרוחין, והארת השמאל נבחנת לעירין.
וזה אמרו, ושאטא ואזלא אבתרייהו דאינון תרין ניצוצין, שבהיות הניצוץ מתוקן באופן דלא אתדעך לעלמין, ע"כ הוא המשפיע והמתקן את ב' הניצוצין, אלא באופן שהם מתהפכי תדיר, וז"ש והשתא אינון גוברין, דהיינו בעת שהניצוץ משפיע להם הארת הבינה, הנבחנת לאור זכר, ועבדין שליחותא בעלמא, דהיינו שמאירים אל התחתונים, ועד לא מסיימי מתדעכי, דהיינו כל עוד שמאירים בבחינת הימין הם עושים שליחותם בעולם, ואז נבחנים לרוחין, אבל כשנוטים לבחינת שמאל הם מתכבים, ואינם יכולים להמשיך שליחותם. ואז נבחנים לעירין. וההוא ניצוצא בטש בהו, ונהיר לון ואתחדשון כמלקדמין, ואינון נוקבי, ואזלי ושאטן, וניצוץ ההוא מכה ומאיר אליהם, אחר שנתכבו, והם מתחדשים כמקודם, והם נקבות, כלומר שהניצוץ משפיע להם עתה הארות המלכות הנבחנות לנקבות כנ"ל, והולכים ומשוטטים. ועד לא מסיימי מתדעכי, וטרם שגמרו שליחותם בעולם הם מתכבים. כלומר, כל עוד שהאירו בבחינת הימין נקראים רוחין והם הולכים ומשוטטים, וכשנוטים לשמאל נקראים עירין והם מתכבים. והאי ניצוצא בטש בהו ונהיר לון ואתהדרן כמלקדמין, והניצוץ חוזר ומכה ומאיר אליהם, אחר שנתכבו, וחוזרים ומתחדשים כמקודם. וכן תמיד, כי בכל פעם שנכבים, מחדש אותם הניצוץ, פעם בימין ושמאל דבינה, דהיינו ברוחין ועירין זכרים. ופעם בימין ושמאל דמלכות, דהיינו ברוחין ועירין נקבות, ונמצאים מתהפכים תמיד על ארבע בחינות הללו. בגין דההוא ניצוצא כליל מכלא, כליל מד' גוונין ובגין דא אינון מתהפכין לכל הני גווני, משום שניצוץ הזה כלול מכולם, וכלול מד' גוונים, ומשום זה ב' הניצוצות המקבלים ממנו מתהפכים לכל אלו הגוונים הנזכרים, דהיינו לזכרים ולנקבות לרוחות ולעירין.