זהר

קכא) ותא חזי, כתיב ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד. ארך ימים, בההוא דאשתדל באורייתא לשמה, דאית ליה ארך ימים בההוא עלמא, דביה אורכא דיומין, ואינון יומין, אינון יומין ודאי, תמן איהו רחצנו דקדושא דלעילא, דאתרחיץ בר נש בהאי עלמא לאשתדלא באורייתא, לאתתקפא בההוא עלמא, בשמאלה עושר וכבוד, אגר טב ושלוה אית ליה בהאי עלמא.

פירוש הסולם

קכא) ותא חזי כתיב וכו': ובוא וראה כתוב ​אורך ימים בימינה וגו'. ארך ימים הוא לאותו המשתדל בתורה לשמה, שיש לו אורך ימים באותו העולם שבו אריכת ימים, דהיינו בעולם הנצחי. ואלו הימים שבו המה ימים בודאי, כלומר, שהמה טובים וכדאים לשמם, שם הוא בטחון הקדושה של מעלה, כלומר שכר המקווה. שהאדם בוטח בו בעולם הזה להשתדל בתורה כדי להיות מאושר בעולם ההוא הנצחי. בשמאלה עושר וכבוד: שיש לו שכר טוב ושלוה בעולם הזה.