תוכן

קכא) ועתה בזה יובנו דברי האדרא הזאת, וז"ל, בהאי גלגלתא, אתפשטו אשר מהאי סטר חד, ואוירא מסטר חד, ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא כו'. ביאור הענין, כי עתה מדבר בבחי' המוחין דז"א, בסוד אור המקיף. וזמ"ש, נפיק אוירא דכייא, ומתגלגלא, ואתפשט ונפיק חד גלגלתא. פירוש: כי אין גלגלת ז"א נעשית, עד שיצתה אוירא דכיא הנזכר, ואז על ידה נעשית חד גלגלתא תקיפא לארבע סטרין. כי בתחלה נעשו הארבעה מוחין, שהם: אוירא דכיא כו', כמו שנבאר בסוד אור המקיף. ואז מכחם ומהארתם, נעשית גלגלת ז"א, גם היא נחלקת לארבע סטרין, מכח הארת ארבעה המוחין המקיפין. והתחיל לבאר ענין האוירא דכיא כו', איך נעשו ארבעה מוחין מקיפין, ואמר, אתפשטו אשא מסטר חד, ואוירא מסטר חד כו', פירוש: כי נתהווה המוח השלישי הנקרא דעת, מתחלק לחסדים וגבורות, הנקרא אשא ואוירא. ואז אתפשטו ונתחלקו בסוד אור המקיף באופן זה: כי הגבורה שבדעת, הנקראת אשא בלשון סתם, נתפשט לסטר חד בצד שמאלי. והחסד שבדעת, הנקרא אוירא, נתפשט לסטר חד, שהוא צד ימיני. ואוירה דכיא, שהוא מח החכמה, קאים עליה. פירוש: על החסד שבדעת, הנקרא אוירא סתם, כי שניהם בקו ימין, אלא שהחכמה הנקרא אוירא דכיא, עומד על גבי החסד של הדעת, הנקרא אוירה סתם. וכנגדם בקו שמאל, אשא דכיא שהיא מח הנקרא בינה, עומד על גבי הגבורה שבדעת, הנקרא אשא סתם.