זהר

קכא) בהון עשו חייבא עבד אדום, ונוקבא דיליה מאדים, איהי שפיכות דמים דישראל, וגרמה דמטרוניתא אתקיים בה, נתנני יי' בידי לא אוכל קום, נתנני שוממה כל היום דוה. הוד דוה אתהדר. דנצח והוד לקבלייהו. יכין ובועז. שתיהן אשר הבית נשען עליהם. דבי כנשתא אתקריאת על שמייהו אש נוגה כדקא אמינא.

פירוש הסולם

קכא) בהון עשו חייבא וכו': בהם, עשו הרשע העבד, הוא נקרא אדום, והנוקבא שלו נקראת מאדים, שהיא שפיכות הדמים בישראל, וגרמה, שנתקיים בהמלכה, נתנני ה' בידי לא אוכל קום. נתנני שוממה כל היום דוה. הוד, נתהפך אל דוה. שהם כנגד נצח והוד. לא אוכל קום הוא כנגד נצח, כל היום דוה, הוא כנגד הוד. שהם יכין ובועז, שנצח הוא יכין והוד הוא בועז, שתיהן אשר הבית, שהוא המלכות, נשען עליהם. כי בית הכנסת שהיא כנגד מלכות, נקרא על שמם אש נגה, כמו שאמרנו (באות קי"ט).