זהר

קכא) ד"א בעושיו, בגין דב"נ אתעביד בשותפות, גברא ואתתא, וקב"ה. ועל רזא דא כתיב, נעשה אדם, בשותפו. דתנינן, תלת אומנין עבד קב"ה, לאפקא מנהון עלמא, ואלין אינון: שמיא, וארעא, ומייא. וכל חד שמש חד יומא, ואהדרו כמלקדמין.

פירוש הסולם

קכא) ד"א בעושיו, בגין וכו': פירוש אחר. בעושיו היינו הקב"ה ואביו ואמו, משום שהאדם נעשה בשותפות של גבר ואשתו והקב"ה, ועל סוד זה כתוב, נעשה אדם, דהיינו בשותפות. עם אביו ואמו. כי למדנו, ג' אומנים עשה הקב"ה להוציא מהם העולם, ואלו הם, השמים, הארץ, והמים. וכל אחד מהם שימש יום אחד, ואח"כ חזרו שוב לשמש כל אחד יום אחד כמקודם.