חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קכא

זהר

קכא) כיון דמטי רוחא למיפק, דהא אשתאיל מכל גופא, כדין שכינתא קיימא עליה. ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה, ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה, ולא מתדבקין בה.

פירוש הסולם

קכא) כיון דמטי רוחא וכו׳: כיון שמגיע הרוח לצאת, כי כבד נפרד מכל אברי הגוף. אז השכינה עומדת עליו. ומיד פורח הרוח מן הגוף. אשרי חלקו של מי שנתדבק בה, בהשכינה, אוי לאלו הרשעים שהם רחוקים ממנה ולא נתדבקו בה.