זהר

קכא) מאן דאיהו דחיל מגו אורייתא, דאיהי תפארת, דמניה נפקת. כגון דא, איהי שקולה לגביה, ובגין דא אין כל יראה שוה: דהא יראת ה׳ היא מלכות דיליה, כלילא מכל פקודי אורייתא בגין דאיהי יראה דנפקת מגו תורה, דאיהו עמודא דאמצעיתא, דאיהו יהו״ה.

פירוש מעלות הסולם

קכא) מאן דאיהו דחיל וכו' מי שהוא ירא ה׳ מתוך תורה, שהיא תפארת, שממנו יוצאת, כמ״ש להלן כעין זה היא שקולה אצלו. ומשום זה אין כל יראה שוה, כי הרי יראת ה׳ היא מלכותו, הכלולה מכל מצות התורה. ולכן נקראת יראת ה', משום שהיא יראה היוצאת מתוך תורה שהוא עמוד האמצע, שהוא הוי״ה. ולפי שהיראה באה מתוך התורה שנקראת הוי״ה לכן נקראת יראת ה׳.