זהר

קי) כל דינין דעלמא, מהאי היכלא נפקי, הן לטב הן לביש, בר תלת: בני. חיי. ומזוני. דלא אתייהב רשו באתר דא, דהא בההוא נהר עלאה, דכל נהורין נגדין מניה, קיימא מלה. באמצעיתא דהיכלא דא, הוא אתר מתקנא לקבל רוחא דלעילא, בגו רוחא דא, ודא סלקא בהו.

פירוש הסולם

קי) כל דינין דעלמא מהאי היכלא נפקי הן לטב הן לביש בר תלת, בני חיי ומזוני, כל הדינים שבעולם יוצאים מהיכל הזה, הן לטובה והן לרעה, חוץ מג' הללו, בנים חיים ומזונות, דלא אתייהב רשו באתר דא, דהא בההוא נהר עלאה, דכל נהורין נגדין מניה, קיימא מלה, שלא ניתן רשות לדון אותם במקום הזה, אלא שהם תלוים באותו נהר העליון, דהיינו המכונה דיקנא דא"א או מזל העליון, שכל האורות, דבני חיי ומזוני, נמשכים ממנו, ורק בו תלוי הדבר, והטעם הוא, כי בהיכל הזכות עיקר השליטה הוא לבחינת אהבה, שהרי אין הזדונות נהפכים לזכיות אלא ע"י אהבה. כמ"ש חז"ל שע"י ​תשובה מאהבה זדונות נעשים לו כזכיות (יומא פ"ו:) אמנם מזל העליון שה"ס שערות דיקנא דא"א עיקר השליטה היא שם לבחינת יראה, כי ע"כ נקראת שערות מלשון סערות. ובני חיי ומזוני אינם נמשכים אלא בכח היראה, וע"כ לא יוכלו לבא מהיכל הזכות אלא רק משערות דיקנא דא"א ששם מדת היראה.
ואין להקשות הרי אומר לעיל שע' נהורין ה"ס סנהדרי גדולה הדנים דיני נפשות וא"כ גם החיים נידון בהיכל הזכות. אמנם כבר עמד בזה הזהר עצמו (בפקודי רנ"ג ע"א) ותירץ שם כד אתדן הכא לחיים כדין נגדין חיים מלעילא ויהבי ליה, שאחר שנידון בהיכל הזכות לחיים, נמשך אז החיים ממזלא דא"א וניתן לו חיים ממנו. וכן אומר להלן באות קי"ד. באמצעיתא דהיכלא דא, הוא אתר מתקנא, לקבל רוחא דלעילא בגו רוחא דא, ודא סלקא בהו: באמצעו של היכל הזה, יש מקום מתוקן, שיתקבל רוח העליון, שבהיכל החמישי, תוך הרוח שבכאן, ומקום זה עולה בהם, כלומר שמקום זה, שה"ס העמוד העומד באמצעו של כל היכל והיכל, נכלל בב' הרוחין הללו, וע"כ הוא מעלה את הרוח שבכאן אל רוח העליון שבהיכל החמישי כמ"ש באורך לעיל דף מ"ח ד"ה באמצעיתא ע"ש.