פירוש הסולם
קי)
געי ובכי זמנא וכו' : געה ובכה פעם שנית, ונזדעזע הרקיע שעל הגן, ואלף וחמש מאות רבוא מחנות מלאכים עליונים, עד שמגיע המשיח לכסא העליון, אז רומז הקב"ה לאותו צפור, ונכנסת אל הקן שלה, ויושבת אצל המשיח וקוראת מה שקוראת, ונעור מה שנעור.
פירוש. כי יש ב' מיני קול, א) מבחינת המסך דמלכות, שאינו ממותק בבינה וזהו שאומר כאן,
משיח ארים קליה ובכי וכיון שהוא ממדת הדין ע"כ אומר,
ואזדעזע כל גנתא דעדן, דהיינו אפילו בקו ימין שבג"ע. ב) שכבר מסך המלכות ממותק בבינה, שאז יוצא הסיום החדש דצמצום ב', הנקרא רקיע, (וב' קולות הללו מבוארים
לעיל פ' נח דף צ"ג ד"ה ביאור ע"ש). והוא בכיה השניה שאומר,
געי ובכי זמנא תנינא, וע"כ לא נזדעזע כאן כל הגן אלא קו שמאל, וחצי השמאלי דקו האמצעי לבד המכונה אלף, וחמש מאות רבוא כנ"ל
(אות מ' ע"ש) אלף נקראים מטעם היותם חכמה, ורבוא להיותם מלובשים בחסדים. ואז עולה משיח אל הבינה, וז"ש
עד דמטי לגו כורסיא עלאה, שהיא בינה.
כדין קב"ה רמיז לההוא צפרא ועאל לההיא קן דיליה, כלומר שהקב"ה ממשיך לה הארת החכמה הנבחן שהצפור, שהוא מוחין דחכמה חוזרת אל הקן שלה,
ויתבא לגבי משיח, כדי להשפיע בו החכמה, ואז
וקרי מה דקרי כדי להמשיך החכמה, דהיינו בקול דבינה,
ואתער מה דאתער דהיינו שנעורו המוחין דחכמה.
