זהר

קי) ביום צרה צר כחכה, מאי צר כחכה. צר כח כה, דהא איהי תדיר לימינא, ונטירו דילה תדיר על ב"נ, כד אזיל באורחוי דאורייתא, וכדין דחי ליה לרע לבר דלא יקרב לגביה דב"נ, ולא יכיל לקטרגא ליה. וכד ב"נ אסטי מארחוי דאורייתא, ואתרפי מנה, כדין צר כח כה, בגין דההוא רע, דאיהו שמאלא, שליט עליה דבר נש, ודחי ליה להאי כה לבר, עד דדחיק ליה אתר בעקו.

פירוש הסולם

קי) ביום צרה צר כחכה: שואל מהו צר כחכה. ומשיב, צר כח כה. דהיינו נוטריקון של כחכה. ושיעור הכתוב, הוא כי המתרפה מתורה אז צר כח השכינה הנקראת כה. ואינה מגינה עליו. כי השכינה היא תמיד בימין, ומשמרת את האדם תמיד, כשהולך בדרכי התורה, ואז היא דוחה את הרע לחוץ, שלא יקרב אל האדם, ולא יוכל לקטרג עליו. וכשהאדם נוטה מדרכי התורה, ומתרפה ממנה, אז צר כח כ"ה, שהיא השכינה, משום שאותו הרע, שהוא שמאל, שולט על האדם, והוא דוחה את כה הזו, שהיא השכינה, לחוץ, עד שנעשה צר לו המקום במצור ובמצוק.