זהר

קי) ות"ח, ההוא מוצא מים, וההוא בירא, אינון חד, ואקרי כלא באר, דהא ההוא מקורא דעייל, ולא פסיק לעלמין, ובירא אתמלי. ומאן דאסתכל בבירא דא, אסתכל ברזא עלאה דמהימנותא, ודא הוא סימנא דאבהן, דמשתדלי לחפור בירא דמיא, גו רזא עלאה, ולית לאפרשא בין מקורא ובירא, וכלא חד.

פירוש הסולם

קי) ות"ח ההוא מוצא וכו': ובוא וראה. מוצא מים ההוא, ובור ההוא הם אחד. ונקראים ביחד בשם באר, כי המוצא מים מרומז בא' והמלכות בבור וביחד באר. כי אותו המקור נכנס בהמלכות, ואינו נפסק ממנה לעולם, דהיינו מוצא מים הנזכר והבור מתמלא ממנו כמ"ש לעיל בדבור הסמוך ע"ש. וכל המסתכל בבור הזה, דהיינו בהמלכות, נמצא מסתכל בסוד העליון של האמונה, דהיינו בבינה. והוא מטעם, שהמלכות נתקנה בסוד המפתחא, כנ"ל בדבור הסמוך.
ודא הוא סימנא דאבהן וכו': וזה הוא הסימן של עבודת האבות, שהשתדלו לחפור באר המים בתוך סוד העליון, שהוא בינה דהיינו בסוד מפתחא כנ"ל בסמוך, ואין להפריש בין המקור, שהוא מוצא מים, ובין הבור עצמו, כי הכל אחד.