זהר

קי) ולזמנין אתחזון נגד בני אדם למעבד לון נסין, כמלאכין עלאין, כגוונא דחזינא השתא נהירו דבוצינא עלאה. ולא זכינא לאסתכלא ולמנדע רזין דחכמתא יתיר.

פירוש הסולם

קי) ולזמנין אתחזון נגד וכו': ולפעמים, הצדיקים האלו, נראים נגד בני אדם, לעשת להם נסים, כמלאכים עליונים, כעין שראינו עתה אור המאור העליון, ולא זכינו להסתכל ולדעת סודות החכמה יותר.
פירוש. הכוונה על נשמות יחידי הסגולה, שבג"ע העליון, שאע"פ שמעלתן גבוהה כל כך, עד שאפילו הנשמות שבג"ע התחתון העולות אליהן ברישי ירחי ושבתי, איון יכולות לשהות שם אלא יורדות תיכף למקומן, עכ"ז ולזמנין אתחזון נגד בני אדם שהן יורדות מג"ע העליון לעוה"ז ומתראות לבני אדם, כמו מלאכי עליון היורדים לפעמים לעוה"ז. והיינו כגוונא דחזינא השתא נהירו דבוצינא עלאה. כמו שראה עתה האור של המאור העליון, דהיינו לרב המנונא סבא, שירד אליהם מרום מעלתו מג"ע העליון ונגלה לעיניהם בעוה"ז.
ודורש המקרא נגד בני אדם, על ב' משמעויות: א) על הנשמות שבג"ע התחתון, שיש להן דיוקנא דבני אדם, ופעל להן האורות הנשגבים שבג"ע העליון, שיכלו לקבל משם בדרך עליה בר"ח ובשבתות. שאז הן זוכות לקבל פניהן של הנשמות שבג"ע העליון ולירד שוב למקומן. ב) דורש נגד בני אדם, ממש שבעוה"ז, שהנשמות האלו שבג"ע העליון יורדות לפעמים לעוה"ז, כמו מלאכי מרום, ונראות לעיני הצדיקים.
וז"ש, ולא זכינא לאסתכלא ולמנדע רזין דחכמתא יתיר: מתאונן על שתיכף נעלם מהם, ומהעת ההיא לא זכה להשיג עוד רזין דאורייתא עד הנה.