זהר

קי) כד אתא, חזייה ר״ש למלאכא, א״ל, אי לא תיזיל, גזירנא עלך דלא תיעול לשמיא, ותהוי באתר עזא ועזאל. וכד תיעול קמי קב״ה, אימא ליה, אי לית תלתין זכאין בעלמא, להוון עשרין. דהכי כתיב, לא אעשה בעבור העשרים. ואי לית עשרים, להוו עשרה. דהכי כתיב, לא אשחית בעבור העשרה. ואי לית עשרה, להוו תרין, דאינון אנא וברי. דהכי כתיב, על פי שנים עדים יקום דבר. ואין דבר, אלא עולם. דכתיב, בדבר יי' שמים נעשו. ואי לית תרין, הא אית חד. ואנא הוא, דכתיב וצדיק יסוד עולם. בה שעתא, קל מן שמייא נפק, ואמר זכאה חולקך ר״ש, דקב״ה גזר לעילא, ואת מבטל לתתא. בודאי עלך אתמר רצון יראיו יעשה.

פירוש מעלות הסולם

קי) כד אתא חזייה וכו׳: כשבא, ראה ר"ש את המלאך, א״ל אם לא תלך אל הקב"ה בשליחותי, אגזור עליך שלא תכנוס לשמים ותהיה במקום עזא ועזאל. שהפיל אותם ה' משמים לארץ. וכשתבוא לפני הקב״ה תאמר לו, אם אין שלשים צדיקים בעולם, יהיו עשרים, כי כך כתוב, לא אעשה בעבור העשרים. ואם אין עשרים, יהיו עשרה. כי אח״כ כתוב לא אשחית בעבור העשרה. ואם אין עשרה, יהיו שנים שהם אני ובני. כי כך כתוב על פי שנים עדים יקום דבר. ואין דבר אלא העולם, שכתוב בדבר ה׳ שמים נעשו. ואם אין שנים הרי יש אחד, ואני הוא. שכתוב, וצדיק יסוד עולם. באותה שעה יצא קול משמים, ואמר אשרי חלקך ר׳ שמעון. שהקב״ה גוזר למעלה, ואתה מבטל למטה. בודאי עליך נאמר רצון יראיו יעשה.