זהר

קי) ואתוון בשמח״ה, איהי מחשב״ה. בחמ״ה ה״ן, ואיהי שכינתא, דלית לה יחודא אלא במינה, כמה דאתוותא דה״ן. ואתעבידו עשרה, ואתעבידו מאה, כמה דשכינתא כלילא כלהו עשרה, וכלהו מאה. והיינו דכתיב הן לה׳ אלהיך השמים ושמי השמים ורזא דמלה ה״ן אדנ״י.

פירוש מעלות הסולם

קי) ואתוון בשמחה איהי וכו׳: ואותיות של מלת בשמחה, היא מחשבה, דהיינו נוקבא דחכמה, הנקראת מחשבה. ומפרש אותיות בחמ״ה של בשמחה, הם בגימטריא ה״ן והיא השכינה היינו מלכות, כי אותיות ה׳ ן׳ רומזות אל המלכות, שאין לה יחוד אלא במינה, כמו האותיות ה׳ ן', כשהן מלאות הן נכפלות ה״ה נ״ן, בסוד הוי״ה דב״ן שהיא המלכות, שאין בה אור מעצמה אלא מה דיהיב לה בעלה, ולכן היא הוי״ה כפולה, ב׳ יודין ב׳ ההין ב׳ ווין ב׳ ההי״ן ולא כמו ע״ב ס״ג מ״ה, שכל שם מורה על זווג מיוחד, המתגלה ע״י המלוי שבו. ונעשות י׳ כי ב׳ פעמים ה׳ הם י׳ ונעשות מאה כי נ' במלוי עוד נ׳, הן חשבון מאה, כמו השכינה שהיא המלכות, כוללת כולה י׳, שהן עשר ספירות שלה עצמה שהן יחידות. וכלם מאה, כי ה״ס מערת המכפלה בסוד ותלכנה שתיהן שמלכות ובינה כלולות יחד וספירות הבינה הן מאות. ולכן נכפלות י״ס דמלכות לי׳ פעמים י׳ שהן מאה. והיינו שכתוב הן לה׳ אלהיך השמים ושמי השמים. היינו שמלכות עולה לבינה שנקראת שמי השמים, כי השמים הוא ז״א ושמי השמים ה״ס בינה. וסוד הדבר ה״ן אדנ״י שאותיות ה״ן הן סוד המלכות.
פירוש: לפעמים נקרא בזהר חכמה בשם מחשבה, ולפעמים בינה נקראת מחשבה. והענין הוא, כי מחשבה פירושה נוקבא דחכמה, וע״כ יש לכנות את בינה בשם מחשבה שהיא חכמה, הגם שעצם בחינתה היא בינה ולא חכמה, אמנם זהו רק בהיותה בראש יחד עם החכמה. וכן המלכות כשעולה להיות נוקבא לחכמה נקראת מחשבה ע״ש החכמה, וזה אמרו ואתוון בשמחה איהי מחשבה. עיין הקדמת ספר הזהר (אות י״ג) נקודה חדא ודא סליק למהוי מחשבה.