זהר

קי) ד״א נשאו נהרות קולם, דא תרין זמנין, דמיחדין ישראל לקב״ה, וסלקין ליה קלא, ערב ובקר, דאינון ימינא ושמאלא, בתרוייהו סלקין.

פירוש מעלות הסולם

קי) ד״א נשאו נהרות וכו׳: פירוש אחר, נשאו נהרות קולם, זה פעמיים שישראל מייחדים להקב״ה, היינו שקוראים ק״ש, ומעלים אליו קול שה״ס קו אמצעי, ערב ובקר שהם ימין ושמאל, כי ביום שולט הימין ע״כ הוא אור, ובלילה שולט השמאל לכן הוא חשך, בשניהם ביום ובלילה מעלים הקול של קריאת שמע.
פירוש: כי אחר סוד הנסירה (עיין אדרא רבא אות שכ״ג בסולם מאמר הנסירה, ובשער דרושי ראש השנה) נתקן ז״א כולו חסדים, דהיינו בחינת קו ימין. ומלכות כולה גבורות, דהיינו בחינת קו שמאל. ולכן כמו שב׳ הקוים ימין ושמאל דבינה הם במחלוקת עד שעולה ז"א בבחינת קו אמצעי ועושה שלום ביניהם ומייחד אותם זה בזה. כן ז״א ומלכות שהם ג״כ ב׳ קוים ימין ושמאל, צריכים לקו אמצעי שיעשה שלום ביניהם ולייחדם. והוא הקול של קריאת שמע שקוראים ישראל שלהיותם מבחי׳ עולם הזה הם נושאים סוד המסך דחיריק של קו האמצעי, הגורם לקו השמאל להתיחד עם הימין וכן למלכות שתתייחד עם ז״א.
וזה אמרו, ד״א נשאו נהרות קולם דא תרין זמנין דמיחדין ישראל לקב״ה שה״ס ז״א עם השכינה שהיא מלכות, וסלקין ליה קלא, ומעלים את המסך דחיריק הממעט את קו השמאל של המלכות, ונעשה לקו אמצעי המייחד את ז״א ונוקבא לאחד ערב ובוקר דאינון ימינא ושמאלא בתרווייהו סלקין, כי מייחדים את זו"ן יחד בשליטת החסדים אז מאיר היום. ומייחדים בערב בשליטת המלכות, ואז הוא לילה. ויש יחוד של ימין ושמאל ביום, ע״י ק״ש של שחרית, ויחוד של ימין ושמאל בערב ע״י ק״ש של ערבית. כי נודע שקו ימין בלי שמאל נבחן לו״ק בלי ג״ר. וקו שמאל בלי ימין נבחן לחשך, כי אין אור החכמה שהוא בשמאל יכול להאיר בלי חסדים, הרי שהן בקו ימין שה״ס יום, והן בקו שמאל שה״ס לילה אין בהם שלמות, ושלימותם תלויה ע״י התיחדם יחד, בסו״ה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, ע״י הקו האמצעי שהוא קול של ק״ש, שהימין נשלם מג״ר ע״י התכללות השמאל, והשמאל יכול להאיר ע״י התכללות בחסדים שבימין.