זהר

קיט) סתמא דמלה, מבכור פרעה היושב על כסאו, כתרא תתאה דקוזמיטא דמלכותא דלעילא. עד בכור השפחה, כתרא שמאלא, תתאה מינה, דקוזמיטא מבתר ארבע רחיין, ארבע משיריין. משמע, משום דכתיב אחר הרחים, ולא מן הרחים. וכל בכור בהמה, תתאין מתתאין, נוקבא מנוקבתא, דאשתכחו באתני בבעירי וחמרי, ברברבי בזוטרי, ומקבלין מנהון גוברין ונוקבין. עד בכור השבי אשר בבית הבור, אינון דנפקין משפחה. די בהון עבדין לאסירי, דישתעבדון בהון לעלמין, ולא יפקון לחירו.

פירוש הסולם

קיט) סתמא דמלה, מבכר וגו': קיצור הדבר. מבכור פרעה היושב על כסאו, הוא שליטה של ספירה תחתונה דקליפות המקבלת ממלכות העליונה. עד בכור השפחה, היא ספירה שמאלית הנמצאת מתחת השליטה הנ"ל, מאחר ארבע ריחים, שהם ארבע מחנות של הקליפות. זה משמע משכתוב אחר הריחים ולא מן הריחים. וכל בכור בהמה, הוא מתחת התחתונים הנ"ל, והיא נקבה מנקבות הנמצאות באתונות בבהמות וחמורים, בגסות ודקות. שהם מדרגות הטומאה. ומקבלים מהם, גברים ונקבות. עד בכור השבי אשר בבית הבור, היינו אלו היוצאים משפחה. שבהם עושים כשפים לאסירים לעבוד עמהם לעולם ולא יצאו לחירות.