זהר

קיט) וע"ד תווהו, וידעו דשולטנא עלאה אית בארעא, דאינון חשיבו, דהא לתתא, בר מנייהו לא אית שלטנא למעבד מידי, כדין, ויבלע מטה אהרן, מטה אהרן דייקא, דאתהדר לאעא ובלע לון.

פירוש הסולם

קיט) וע"ד תווהו וידעו וכו': ועל זה תמהו וידעו, שממשלה עליונה יש בארץ, שהם חשבו, שלמטה, בארץ, אין שליטה חוץ מהם, לעשות משהו. אז, ויבלע מטה אהרן את מטותם, מטה אהרן בדיוק, שחזר הנחש לעץ, ובלע אותם.