תוכן

קיט) בההיא שעתא, נחתת מן קדמוהי את כ' מעל כרסי יקריה כו'. אחרי שלא גזרה חכמתו להבראת העולם בשלשה אותיות אלו, שהם: מ'ל'ך מצד העלמם, ירדה כ' כפופה מכסא הכבוד, כי ך' פשוטה בעולם הזכר, וכ' כפופה בעולם הנקבה, וזו כסא לזו. ולזה הושמה בכס"א הכ' כפופה, כי עולם הזכר, הוא המלך היושב על כסא דין, שהיא עולם הנקבה, שהוא עולם הבריאה. וסוד כס"א: כ', שתי ספירות: חכמה, בינה. ס', ו' קצוות הבנין, מאירין בבריאה. א', מלכות. ובהצטרפות כולם להאיר בבריאה, תקרא הבריאה, כסא לאצילות. ורצתה שיברא העולם באור הבריאה, בסוד חכמה ובינה שבבריאה, שהיא סוד כ' כפופה שבכסא. ואמר, שכשירדה כ"פ להתפשט למטה, לשיברא העולם בה, אזדעזעו מאתן אלף עלמין, הם סוד חכמה ובינה, כלולה כל אחת מעשר, ועשר מעשר עד מאתים אלף. ונזדעזעו מפני ירידתם למטה, כי תתמעט הארתם, ויתעבה. וגם הכסא עצמו נזדעזע, לסיבה זו, כי ברדתו למטה, יתמעט אורו ויתעבה. וכולהו עלמין אזדעזעו למנפל, הם שאר העולמות, הנמשכין משש קצוות שבכסא. ואלו אמר בהם למנפל, כי יפלו בהתמעט אורם, אחר שעקרן מועט, משש קצוות בלבד, ובירידתם יהיה אורם מועט מאד. אמר לה קב"ה, כ"פ כ"פ, מה את עביד הכא כו', הנה הבריאה היא מצד השמאל, מצד החשך, כד"א ובורא חשך, ושם מקום הכליה, ולכל תכלית הוא חוקר, וכמש"ה כרסייה שביבין די נור כו', ולא היה לעולם תקומה בה. ולפיכך לא נברא העולם בה.