פירוש הסולם
קיט)
עד הכא תרין וכו': עד כאן, ב' נקודות הסתומות, שהן חכמה ובינה, שנתפשטו ונבראו מתוך נקודה הסתומה שבאו"א עלאין, עשו אומנות זו, להוציא ג' נקודות חג"ת בכח אותה הנקודה הסתומה שבאריא. שה"ס הארת מנעולא,
(כנ"ל אות קי"ד) אבל ג' התחתונים שהם נה"י, לא יצאו מנקודה דאו"א שהיא מנעולא, אלא מבחינת מפתחא בלבד, הנמשכת מנקודה אמצעית דישסו"ת ששם נתמתקה המנעולא למפתחא
(כנ"ל באות קי"ד בסופו). ואותה הנקודה שלמטה המסבבת, דהיינו הכוללת, בין אלו ב' נקודות שהן חו"ב, דהיינו הנקודה האמאעית דישסו"ת, שהיא מפתחא, המלובשת בת"ת, הוציאה כמו הנקודה שלמעלה דאו"א, ב' נקודות למטה, שהן נצח והוד. כלומר, כמו שהנקודה האמצעית דאו"א הוציאה חו"ג בהארת מנעולא מתוך התלבשותה בדעת דישסו"ת, כך הנקודה האמצעית דישסו"ת הוציאה למטה נו"ה בהארת מפתחא, מתוך התלבשותה בת"ת, ומאלו הנקודות הן הלבושים, שמלבישים את החו"ג, כמו שאמרנו בחו"ג שהם לבושים של חו"ב
(כנ"ל אות קי"ז).
