זהר

קיט) בכה רבי שמעון ואמר, אוף אנא ממה דשמענא דחילנא לקב"ה. זקיף ידוי על רישיה, ואמר, ומה רב המנונא סבא נהירו דאורייתא, זכיתון אתון למחמי אפין באפין, ולא זכינא ביה. נפל על אנפוי, וחמא ליה מעקר טורין, מנהיר שרגין בהיכלא דמלכא משיחא. אמר ליה: רבי, בההוא עלמא, תהון שבבין מארי אולפנין, קמי קב"ה. מההוא יומא, הוה קרי לר' אלעזר בריה ולרבי אבא פניאל, כד"א כי ראיתי אלהים פנים אל פנים.

פירוש הסולם

קיט) בכה רבי שמעון וכו': בכה ר"ש ואמר. אף אני יראתי מהקב"ה ממה ששמעתי. נשא ידיו על ראשו, ואמר, והרי ר' המנונא סבא אור התורה, אתם זכיתם לראותו פנים בפנים, ואני לא זכיתי בו. נפל על פניו. וראה אותו עוקר הרים, ומדליק נרות בהיכל מלך המשיח. אמר לו, רבי, בעולם ההוא תהיו שכנים לראשי הישיבות לפני הקב"ה. מיום ההוא והלאה, היה קורא לרבי אלעזר בנו ולר' אבא, פניאל. כמו שכתוב, כי ראיתי אלקים פנים אל פנים.
פירוש. שיבח את עצמו, שגם הוא משמש באותה היראה של חבקוק הנביא, דהיינו מבחינת ממה דשמענא, מהזמן שעבר, בסו"ה שמעתי שמעך יראתי (כמ"ש לעיל בסמוך בד"ה שמענא מה דהוה לי ע"ש).
והנה בהיכל המלך המשיח, כבר מוכנים ומזומנים כל התיקונים הצריכים להתגלות בגמר התיקון עם ביאת המלך המשיח, אף פרט קטן לא יחסר. ואלו הנשמות שבהיכל המלך המשיח, הן כל אלה שכבר זכו לגמר התיקון מבחינת שורש נשמתם עצמם. וז"ש וחמא ליה מעקר טורין מנהיר שרגין בהיכלא דמלכא משיחא, כי רב המנונא סבא הוא מארי דתקונים הללו שבהיכל המשיח, דהיינו לעקר טורין דס"א, בסוד ​שנדמה לצדיקים כהר גבוה (סוכה נב.) והוא מנהיר שרגין דהיינו מתקן את המסך החדש מבחינת הס"ג להעלאת מ"ן בגמר התיקון, כי סוד המ"ן נק' מאורי האש, וה"ס ​נר ה' נשמת אדם (משלי כ'). כי אור השמש מורה על ירידת המ"ד, דוגמת אור השמש היורד אלינו ממעלה למטה. ומאורי אש ה"ס או"ח העולה ממטה למעלה, כמו שלהבת העולה מן הנר. וז"ש שב' התיקונים הללו, להעביר הס"א, ולהעלות ולאנהיר הנרות בהיכלא דמלכא משיחא, הם בידיו של רב המנונא סבא, ואלו צדיקים גמורים הצריכים לאלו ב' התיקונים, אינם זוכים בהם כי אם ע"י גילוי נשמת רב המנונא סבא. ובישר לו כי גם הוא ותלמידיו ר"א ורבי אבא יזכו לאחר פטירתם לשמש שם בהיכל המלך המשיח, ויהיו שכנים לו שם, ויהיו שם מארי אולפנין, דהיינו רישי מתיבתא קמי קב"ה.