זהר

קיט) דאינון מארי מתניתין תניניא, התנין הגדול, נחש בריח, לקבל והבריח התיכון בתוך הקרשים, בזמנא דתנינן מארי משנה אית בהון מחלוקת, ומקשין דא לדא, בלע לחבריה. והאי איהו תלמיד זעיר שלא הגיע להוראה ומורה, חייב מיתה. ואי אינון שוין דא לדא, ואית בהון מחלוקת, וקושיא, אתמר בהון את והב בסופה, אוקמוה אהבה בסופה. ע״כ.

פירוש הסולם

קיט) דאינון מארי מתניתין וכו׳: כי אלי בעלי המשנה הם תנינים. דהיינו התנין הגדול נחש בריח, כנגד והבריח התיכון בתוך הקרשים, שה״ס ת״ת. ובזמן שהתנינים בעלי המשנה יש בהם מחלוקת, ומקשים זה לזה. בולע אחד לחבירו, אם זה הוא תלמיד קטן שלא הגיע להוראה ומורה, שהוא חייב מיתה. ואם הם שוים זה לזה, ויש בהם מחלוקת וקושיא, נאמר בהם לבסוף ואת והב בסופה. והעמדנו אהבה בסופה. (קדושין ל:) (ע״כ רעיא מהימנא).