זהר

קיח) אמר רבי אבא, תמן תנינן, מארבע סטרין כלא אשתכח, וכל שרשין דעלאין ותתאין בהו אחידן, ותנא, דא עייל, ודא נפיק, דא סתים, ודא פריש, אתאחד חד בחברתה, ואינון אבהן דכלא.

פירוש הסולם

קיח) אמר ר' אבא וכו': אר"א, שם למדנו, מארבע רוחות נמצא הכל, שהם ג' קוין שבז"א, המכונים דרום צפון מזרח, והשכינה המקבלת ג' הקוין ה"ס רוח מערב. שמהם יוצאים ג' העולמות בי"ע וכל מלואם, וכל השרשים שבעולמות העליונים ותחתונים, נאחזים בהם. ולמדנו, זה נכנס, ומאיר היינו קו ימין הנק' דרום. וזה יוצא שאינו מאיר, היינו קו שמאל הנקרא צפון, שאינו מאיר בלי קו ימין. זה סותם, היינו קו אמצעי הנקרא מזרח, המאיר רק בחסדים מכוסים, מטרם הזווג שלו עם הנוקבא. וזה מפרש, היינו הנוקבא, המאירה בחסדים מגולים בעת הזווג עם ז"א, שהיא נקראת רוח מערב. מתיחדות הרוחות כל אחת בחברתה, דהיינו שנכללות זו מזו ואז, הן אבות הכל שכל המציאות דהיינו בי"ע נמשכים ונולדים מהם.