תוכן

קיח) ואמנם היות ענין זה בכל שעה אינו לבטלה כי ההוא רוחא דשביק בה בעלה בכל שעה, הנה הוא נמשך תמיד בז"א כנזכר, ואז גם הוא חוזר ונותנו אל נוקביה, לעשותה כלי גם היא, כי היא נמשכת עד היסוד דז"א. ונותנו בסוד טיפה ביסוד דנוקביה, לעשותה כלי בביאה ראשונה, ע"ד הנזכר באבא ובאימא. הטעם הוא, כי גם נוקביה דז"א צריכה שתהיה תמיד בסוד בתולה, לפי שהיא עומדת למטה בבחינת העשיה, אשר שם הקליפות, וצריכה להיותה סתומה וסגורה בסוד בתולה. ובפרט בלילה, שאז הוא שליטת החיצונים. ובפרט בימי הגלות והחרבן, כי אז תרעין דילה סתימן, בתולה ואיש לא ידעה, כמבואר בפרשת פנחס דף רכ"ב ע"א ברעיא מהימנא, וז"ל, ותרעין דגן עדן דאיהו לבא, מסתתמין ולא מתפתחין כו'.