תוכן

קיח) עאלת את מ', אמרה קמיה רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי אתקריאת מלך כו'. הנה מ' פתוחה, סוד מלכות, בהתפשט אור בינה בתוכה, ואז מולכת בתחתונים. וזהו מ"ש, דבי אתקריאת מלך. אמר לה הכי הוא ודאי, אבל לא אברי בך עלמא, בגין דעלמא אצטריך למלך. הנה גזרה חכמת המאציל העליון, להיות עת וזמן להארת בינה במלכות, בר"ה וי"ה, ואז נקראת מלך: כי מ' בסוד ארבע ספירות: נצח, הוד, יסוד, מלכות. מאירות במלכות מצד בינה. ול' הם סוד ג' ספירות: חג"ת, מאירות במלכות מצד בינה. וך' הם סוד שתי ספירות: חכמה ובינה, שבבינה, מאירות במלכות. ובהצטרפות כולם להאיר במלכות, תקרא מלך. ואלו היה העולם נברא באותיות אלו, שהם סוד התפשטות בינה במלכות, יהיו כל הנבראים במדרגת מלכים, אחר שנבראו באור פני מלך, והעולם צריך למלך, למען ייראו ממנו, ושמרו דרך ה', ולפיכך גזרה חכמתו יתברך, שלא יברא העולם באור רב כזה, המתפשט מאותיות אלו. והחזירם למקומם, להעלים האור הרב ההוא, ולברא העולם באור מועט, כדי שיהא מורא מלכות שמים עליהם, ולא יתגלה אור זה, כי אם לעתים ידועים, בר"ה וי"ה כדפרישית.