חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות קיח

זהר

קיח) נקודה סתימא דברא כלא, בטש, ובגין דקיימא באמצעיתא, אפיק נקודה אחרא, עמודא דקיימא באמצעיתא בין אינון נקודין דנפקו, דאינון לבושין להני סתימין.

פירוש הסולם

קיח) נקודה סתימא דברא וכו': הנקודה הסתומה שברא הכל, דהיינו הנקודה שבאו"א שהוציאה את ג' הנקודות שבישסו"ת שהם חב"ד, (כנ"ל אות קי"ד) הכתה, דהיינו שהאירה (על דרך שנתבאר לעיל אות קי"ד) ומשום שעומדת באמצע, דהיינו שנתלבשה בנקודה תחתונה שבין ב' נקודות דישסו"ת (כמ"ש שם) הוציאה משם מנקודה אמצעית דישסו"ת, נקודה אחרת, דהיינו תפארת, שהיא עמוד העומד באמצע בין הנקודות האלו, חסד וגבורה, שהן לבושים לאלו הסתומות שהם חכמה ובינה. כנ"ל, בדבור הסמוך, שחו"ב התלבשו בחו"ג.