זהר

קיח) קום ר' אבא, לחדשא מילין דאורייתא, דאמרת בחבורא קדמאה. פתח ר' אבא ואמר, שירו ליי' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ וגו'. כמה חביבין ישראל קמי קב"ה, דחדוה דלהון ותושבחתא דלהון לאו איהו, אלא ביה דהכא תנינן, כל חדוה דישראל דלא משתתפי בה לקב"ה, לאו איהו חדוה. וזמין איהו סמאל וכל סייעתא דליה לקטרגא לההוא חדוה, ואשתאר בצערא ובכיה, וקב"ה לא אשתתף בההוא צערא.

פירוש הסולם

קיח) קום ר' אבא וכו': קום ר"א לחדש דברי תורה שאמרת בחבור הראשון. פתח ר' אבא ואמר, שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ. כמה אהובים ישראל לפני הקב"ה, שהשמחה שלהם והתשבחות שלהם אינם אלא בו. כי כך למדנו, שכל שמחה של ישראל שאינם משתפים בה את הקב"ה, אינה שמחה. ועתיד הוא, סמאל וכל הכת שלו לקטרג על אותה השמחה, ונשאר בצער ובבכיה, והקב"ה אינו משתתף בצער ההוא.