זהר

קיח) תנא, מן בוצינא דקרדינותא, נפקין תלת מאה ועשרים וחמש ניצוצי, מתגלפין ומתאחדן כחדא מםטרא דגבורה, דאקרון גבורות, ומתלכדן כחדא, ואתעבידו חד. וכד עיילין אלין בגופא, אקרי איש. דא דתנינן איש תם וישר איש צדיק, ואיש דהכא, איש מלחמה כתיב, דכלא סליק דינא, וכלא חדא. א״ר יהודה אמאי. לא הוה בידיה. אתו שאילו קמיה דר״ש, אמר לון, תו קשיא, דהא תנינן כתיב לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת, ותנינן מאן איש דא חסד, והכא אמריתו דהוא דינא.

פירוש הסולם

קיח) תאנא מן בוצינא וכו׳: למדנו, מבוצינא דקרדינותא יוצאים שכ״ה ניצוצים, נחקקים ונאחדים יחד מצד הגבורה, ונקראים גבורות, ומתלכדים יחד ונעשים אחד, וכשאלו נכנסים בגוף, דהיינו ז"א המכונה גוף, נקרא איש. וזה שלמדנו, שיש, איש תם וישר, איש צדיק, אבל איש שבכאן, הוא איש מלחמה כתוב, דהיינו ה׳ איש מלחמה. כי כולו עולה בדין, והכל אחד. אמר ר׳ יהודה, למה הכל אחד, הלא איש תם וישר, הוא רחמים, ואיש מלחמה הוא דין. לא היה בידו להשיב לו. באו ושאלו לפני ר׳ שמעון. אמר להם עוד קשה שהרי למדנו, כתוב, לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת, ולמדנו, מהו איש, זה חסד. וכאן אמרתם שהוא דין.
ביאור הדברים. כי מדבר כאן מתקון פרצוף הקטנות דז״א. ונודע, כי כל הפרצופים שבעולמות נבררו ונעשו מכלים וניצוצים של ז׳ מלכים דנקודים שנשברו, שבכללם יש בהם ש״כ בחינות המכונים ש״כ ניצוצים, כמו שנתבאר זה היטב לעיל (ויקהל אות תצ״ב, בהסולם, ע״ש) וכן כל פרט קטן הנברר מהם, כלול מכולם, ומספרו ג״כ ש״כ ניצוצים. וכיון שהשבירה היתה מחמת מלכות דמדת הדין שנתערבה בהם, ע״כ נבחנים כולם שהמלכות דמדת הדין רוכב עליהם. וכדי לתקן אותם שיהיו ראוים לקבל אור, צריכים להמתיק מלכות זו בבינה, שהיא מדת הרחמים, וע״כ נמשכים להם ה׳ ניצוצים מחג״ת נ״ה שבבינה, שהם בחינת הקטנות של הבינה, כדי שיהיו ראוים אח״כ לקבל גם הגדלות מן הבינה. ובאלו מתתקנים פרצוף הקטנות של ז״א. ונודע, שכל פרצוף תחתון מתתקן בפרצוף העליון ממנו. ונמצא שאלו שכ"ה ניצוצים דז״א נתתקנו בבינה.
וזה אמרו, מן בוצינא דקרדינותא, דהיינו כחות הדין שבבינה, נפקין תלת מאה ועשרין וחמש ניצוצי, שהם ש״כ ניצוצי דז״א שעלו אל הבינה משבירת ז׳ מלכים, וה׳ ניצוצים של הבינה עצמה המתקנים הש״כ ניצוצים. וכולם הם מסטרא דגבורה, דאקרון גבורות ומתלכדן כחדא ואתעבידו חד, שהש״כ ניצוצין וה' ניצוצים מתלכדים יחד ונעשים אחד, כלומר, שמקבלים כולם רק כח דין הממותק של הבינה, וכחות המלכות דמדת הדין נבלעים בכחות המלכות הממותקת בבינה. וכד עיילין אלין בגופא, היינו כשנכנסים בז"א, הם מתתקנים בו בבחינת גוף בלי ראש, ואז, אקרי איש, שמדת הקטנות הזאת של ז״א נקרא בשם איש.