זהר

קיז) אמר רבי יוסי, ביומוי דטופנא, מאן יהיב תמן מחבלא, דהא מיא הוו דאתגברו, תא חזי, לית לך דינא בעלמא, או כד אתמחי עלמא בדינא, דלא אשתכח ההוא מחבלא בינייהו, דאזיל בגו איבון דינין דאתעבידו בעלמא. אוף הכא, טופנא הוה, ומחבלא אזיל בגו טופנא, ואיהו אקרי הכי. ועל דא אמר ליה קב"ה לנח, לטמרא גרמיה, ולא יתחזי בעלמא. והא אוקמוה. תא חזי, אמר רבי יוסי לא אתיישב עלמא ולא נפקת ארעא מזוהמא וכו'.

פירוש הסולם

קיז) אמר ר' יוסי וכו': אר"י, בימיו של המבול, מי נתן שם משחית, הרי המים התגברו, ומחו את כל היקום. ומה היה לנח להשמר מפני משחית. ומשיב. בוא וראה, אין לך דין בעולם, או כשהעולם מוכה בדין, שלא יהיה נמצא ביניהם המשחית ההוא, שהוא הולך בתוך אלו הדינים שנעשים בעולם. אף כאן, מבול היה והמשחית הלך בתוך המבול, והוא נקרא כך, מבול. ועל כן אמר הקב"ה לנח שיסתיר עצמו ולא יתראה בעולם. וכבר העמידוהו.
ת"ח אמר ר' יוסי, לא נתיישב העולם ולא יצאה הארץ מזוהמת הנחש וכו'. כבר נדפס בפרשת נח מאות פ"ח עד סיום האות ק"י.