קיז) והנה בזה הבחי' המתלבשת בו"ס ראשונות דתבונה הג', יש כללות כל הבחינות ע"ד שיתבאר, שהם ג' אותיות צלם. ולכן בחי' זו לבדה נק' צלם, כי בה נכללו כולם, עם שאינם רק ם' של צלם כנ"ל, ונמצא היות בחי' ם' זו כמו או"מ ממקומו אל כל הז"א עד רגליו.
קיז) בזה הבחינה המתלבשת בו"ס ראשונות של התבונה הג', יש בה כללות כל הבחינות. כי בחינה זו, דהיינו הם' דצלם, עיקרה היא מבחי' הזווג הנעשה בראש שהוא חב"ד, אלא גם בחי' חג"ת הוא בכללה, מחמת שאין שם התלבשות לצורך ז"א, כי אם בג"ש עלאין אשר עלו ונתחברו אל החג"ת, כנ"ל בדיבור הסמוך. וז"ש שיש בזה הבחינה דו"ס הראשונות, כל הבחינות של הל' והצ' דצלם. כי עיקר יציאת המוחין הם בהראש ממטה למעלה, והוא הנקרא ם' דצלם. והממעלה למטה של הקומה שיצאה בראש באה בל' והצ'. הרי שיש בהם' כל כללות הל' והצ'. וז"ש, "ונמצא היות בחינת ם' זו כמו או"מ ממקומו אל כל הז"א עד רגליו". דהיינו כמבואר, אשר הממעלה למטה של בחינת הם', מתפשטת בהל' וגם בהצ', שהיא כל ט"ס דז"א עד רגליו. וז"ש, "אמנם אינו יורד ממש שם, אמנם נשאר שם למעלה בבחינת או"מ לכל הז"א". דהיינו כמבואר, שאין שום בחי' התלבשות למוחין דז"א מן חב"ד חג"ת של התבונה, כי אם מג"ש עלאין דנה"י דתבונה ששבו לחג"ת, שבהם נעשה ההתלבשות הא' לצורך הז"א, והתלבשות זו נקראת ל' דצלם. ושם בעודה בבחינת חג"ת דתבונה, היא נחשבת ג"כ לאו"מ, כמ"ש לפנינו, אלא רק כשמתפשטת משם למקום הז"א, אז נחשב להתלבשות גמורה שתהיה נקרא בבחינת או"פ, והוא נקרא צ' דצלם כמ"ש לפנינו.