זהר

קיז) ועד דיתעבר זוהמא מן ידוי, לא יברך, ואוקימנא. ובגין כך, בר נש עד לא יקדש ידוי בצפרא, אקרי טמא, כיון דאתקדש אקרי טהור, ובגין כך, לא יטול, אלא מן ידא דאדכי בקדמיתא, דכתיב והזה הטהור על הטמא דא אקרי טהור, ודא אקרי טמא.

פירוש הסולם

קיז) ועד דיתעבר וכו': ועד שיעביר הזוהמא מידיו, לא יברך. ובארוה, ועל כן האדם, טרם שקדש ידיו בבוקר, נקרא טמא. כיון שקידש ידיו נקרא טהור, ומשום זה, לא יטול ידיו אלא מן יד שנטהר מקודם, שכתוב, והזה הטהור על הטמא, זה שכבר נטל ידיו נקרא טהור, וזה שעוד לא נטל ידיו נקרא טמא.