זהר

קיז) כיון דאתעביד דא, אתפשטו נקודין מהאי נקודא להאי נקודא אחרא, נהורא דנהיר, ואתלבש נקודה דא בנקודא דא. דליג מהאי נקודא אחרא סתימא, נקודא אחרא, ואתלבש דא בדא.

פירוש הסולם

קיז) כיון דאתעביד דא וכו': עתה מבאר התפשטות חג"ת. ואומר, כיון שנעשה זה, דהיינו ההתפשטות של נקודה עליונה שבאו"א, לג' נקודות בישסו"ת, שהם חב"ד, נתפשטו הנקודות דחג"ת מהן. ונתפשט מנקודה זו, שהיא חכמה, לנקודה זו האחרת, שהיא חסד, אור המאיר. ונתלבשו נקודה זו חכמה, בנקודה זו חסד. דלג מנקודה האחרת הסתומה, שהיא בינה, נקודה אחרת, שהיא גבורה, ונתלבשו זו בינה בזו בגבורה.