זהר

קיז) וקיימא כגוונא דאימא עילאה, דאיהי מ' סתימא. כמא דאוקימנא, ברזא דלםרבה המשרה. והשתא קיימא סיהרא באשלמותא, עלמא תתאה, כגוונא דעלמא עילאה. ודא איהו רזא דאת ם'.

פירוש הסולם

קיז) וקיימא כגוונא דאמא וכו': ונמצאת המלכות, שהיא ם' סתומה, כמו אמא עלאה, שהיא בינה, שהיא ם' סתומה, כמו שהעמדנו בסו"ה, דלםרבה המשרה, שהם' סתומה שבאמצע האותיות, מראה על השלמות של חכמה וחסדים יחדיו. דהיינו בחינה הב' דם' סתומה. כנ"ל בדבור הסמוך. ועתה עומדת הלבנה במילואה, העולם התחתון, שהוא מלכות, הוא כעין עולם העליון, שהוא בינה. וזה הוא הסוד של האות ם'.