פירוש הסולם
קיז)
בהאי גולגלתא דז"א וכו': בגלגלתא זו דז"א, נוטף טל מראש הלבן, שהוא גלגלתא דא"א, וטל הזה נראה בב' צבעים, כי אע"פ שהוא חסדים שנבחנים לגוון
לבן, עכ"ז נראה בו גוון
אדמומית הרומזת להתכללות מחכמה. דהיינו כעין הבדלח. ומן ז"א ניזון שדה תפוחים הקדושים, שהוא המלכות. ומן הטל שבגלגלתא זו טוחנים מן לצדיקים לעולם הבא. ובו עתידים המתים להחיות. ולא נזדמן שיפול מן מטל הזה חוץ מאותו זמן, בעת שהלכו ישראל במדבר, וזן אותם העתיק מכל, מאותו מקום, מהטל שעל הגלגלתא, מה שאינו נמצא לאחר כך. ז"ש הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. כש"א ויתן לך האלקים מטל השמים וגו'. כי מטל הגלגלתא דא"א, נוטף על גלגלתא דז"א, שנקרא שמים. זה היה בזמן ההוא, שהיו ניזונים מטל השמים, ולזמן אחר, למדנו, קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה, כי בזמן הזה תלוים המזונות במזלא, במזל ודאי, שיש שם דינים, ולא מטל הגלגלתא דא"א, שכולו רחמים. וע"כ בנים חיים ומזון, לא בזכות תלוי הדבר, אלא במזל תלוי הדבר. והכל תלוים במזל ההוא, כמו שהעמדנו. שהוא הדיקנא דא"א הנקרא מזלא
(כנ"ל אות נ"ח).
ביאור הדברים. כמו שהמזון שהוא אור החיים של האדם, תלוי בטל ומטר, הגשמיים, כן המזון הרוחני, שממנו אור החיים הרוחני, תלוי בטל ומטר הרוחניים. וטל ומטר הם ענין אחד, אלא החסדים שבו נקראים טל, והגבורות שבו, נקראים מטר, שז"ס שנקראים גבורות גשמים. וזמן הטל הוא בקיץ שהוא חסדים, וזמן המטר הוא בחורף שהוא גבורות. וע"כ בחג הפסח שהוא בחינת קו ימין, מזכירים הטל, ובחג הסוכות שהוא בחינת קו שמאל מזכירים הגשם. ולפיכך רישא חוורא. שה"ס עתיקא, שאין בו שמאלא וכולו ימין
(כנ"ל באד"ר אות ל"א) מטעם כי השמאל כפוף ומכוסה בימין בסוד חוור בגו חוור, כנ"ל
(באד"ר אות מ"ב בהסולם) הנה הימין והשמאל שבו, הנקראים גלגלתא וחכמה סתימאה
(כנ"ל אות קט"ו) הם שניהם בחינת טל, שהוא חסדים, אלא ההפרש בין ימין לשמאל הוא, שהימין שה"ס גלגלתא הוא טל שכולו לבן, אבל השמאל שהוא חכמה סתימאה, אע"פ שהוא ג"כ טל שהוא לבן בעצם, הנה מבהיקים ממנו ניצוצי אדמומית מעט, כעין הבדלח, לפיכך הוא נקרא
טלא דבדולחא. וז"ש
וההוא טלא אתחזי בתרי גווני ומניה מתזן חקלא דתפוחין קדישין, כלומר אע"פ שממקורו בגלגלתא הוא גוון אחד, שהוא כולו לבן ואין בו אדמומית כלל, עכ"ז כשז"א מקבל הטל הזה כדי להשפיע אל המלכות הנקראת חקל תפוחין, הוא נראה אצל המלכות בב' גוונים שהם לבן אדום כעין הבדלח. אבל בז"א שהוא ימין הוא כולו לבן. כי אין הטל מקבל תרי גווני אלא בהמלכות שהיא בחינת שמאל. ולפיכך מזכיר
ומניה אתזן חקלא דתפוחין קדישין, ללמד, שרק לצורך השפעה להמלכות מקבל הטל תרי גוונין.
ולפיכך אין מזון התחתונים מקובל מטל השמים, שה"ס חסדים מז"א, אלא מלחם מן הארץ, הבא ע"י גבורות גשמים, ומן המלכות שנקראת ארץ. כי אין אור החיים אלא באורות שיש להם ג"ר, ואור החסדים אע"פ שהוא ג"ר אצל הבינה, וכן אצל ז"א בעת שמלביש הבינה, שהוא מטעם כי חפץ הוא, והם דוחים קבלת החכמה, וע"כ אין חסרון חכמה נחשב להם לחסרון, והחסדים מספיקים להם לג"ר, אבל התחתונים המקבלים חכמה אם מושפעים להם חסדים בלי חכמה, הרי נחשב אליהם כמחוסר ראש, ואין אור החיים מושפע מהם. וע"כ מוכרחים התחתונים לקבל לחם מן הארץ, דהיינו מן המלכות שנקראת ארץ, שה"ס חכמה תתאה, שיש שם ב' גוונים חכמה וחסדים יחדיו, שאז נחשב להם לאור החיים. אבל טל השמים, שהוא חסדים בלי חכמה נחשב להם לו"ק בלי ראש. ואינו מספיק להם למזון שיש בו אור החיים.
אמנם דור המדבר, שהוא דור היחיד שהתנהג בבחינת ז"א, דהיינו ע"י משה, שפניו כפני חמה, דהיינו ז"א, הוא הגביה מעלת ישראל שיכלו לקבל מטל השמים בלבד, ועכ"ז יהיה הטל בכל השלמות ולא יהיה מחוסר ג"ר, ויהיה מספיק למזון שבו אור החיים. וז"ש,
ולא אזדמן מנא דנפל מהאי טלא וכו'
בזמנא דאזלי ישראל במדברא. דהיינו בזכותו של משה, שהגביה אותם למדרגתו, והספיק להם לבחינת ג"ר, כנ"ל. אבל
לזמנא אחרא תנינן קשים מזונותיו של אדם. וכו'. כי הם מחויבים לקבל מזונותיהם מן המלכות, שה"ס לחם מן הארץ, המושפע ע"י גבורות מקו שמאל, הנמשכות משערות דיקנא דא"א, הנקרא מזל. וז"ש,
לאו בזכותא תלייא מילתא, אלא במזלא תלייא מילתא. כי לחם מן הארץ אינו מושפע רק בדינים ממזלא, משום שהמלכות ה"ס קו שמאל כנ"ל.
ונודע, שהעליון כלול מכל אורות התחתונים, ואינו מקובל להתחתון, אלא אחר שכבר קיבל כל האורות התחתונים ממנו. ולפיכך אע"פ שהתחתונים מקבלים מטל הזה של הגלגלתא דרך ז"א והמלכות כנ"ל, אינו אלא טפות טפות, אבל בגמר התקון, דהיינו אחר שיקבלו התחתונים כל המוחין שהם מגלגלתא דעתיקא ולמטה, ויגיעו לקבלת הטל הזה שעל הגלגלתא דעתיקא, אז יגמר כל התקון, דהיינו שתתוקן המלכות דצמצום א', שהמיתה נמשכת ממנה, ואז יבולע המות לנצח. כי אין המלכות דצמצום א' מתוקנת עד שהתחתונים יקבלו כל המוחין מגלגלתא דאצילות ולמטה, דרך ז"א. וז"ש,
וביה זמינין מתייא לאחייא שע"י טל הזה שעל הגלגלתא דעתיקא הנוטף טפין טפין לגלגלתא דז"א, כשהתחתונים יהיו ראוים לקבל ממנו, אז ישפיע ז"א להתחתונים כל הטל, שקבל מגלגלתא דעתיקא, בבת אחת, ויקומו המתים לתחיה. ויבולע המות לנצח. וז"ש לעיל
(באד"ר אות י"ז) ומההוא טלא דאנער מרישיה, ההוא דאיהו לבר, דהיינו ז"א,
יתערון מתייא לעלמא דאתי, דהיינו שאז ינער ז"א כל הטל מראשו בבת אחת, כנ"ל, ואז יחיו המתים.
ואין להקשות, כיון שהתחתונים כבר קבלו כל המדרגות שהם מגלגלתא דעתיקא ולמטה, א"כ הם יכולים לקבל הטל ישר מגלגלתא דעתיקא, ולמה הם מקבלים אותו דרך גלגלתא דז"א. הענין הוא, כי התחתונים, אפילו בגמר התקון אינם יכולים לקבל משהו מלמעלה מז"א, כי נשמות התחתונים הן תולדה מז"א ומלכות, וכל מדרגה אינה יכולה לקבל משהו אלא ממדרגה העליונה הסמוכה לה, שהיא שורשה. אלא בגמר התקון נמצא ז"א עולה לגלגלתא דעתיקא, ונעשה שוה כמו עתיקא, ונמצאים התחתונים יכולים לקבל כל הטל דעתיקא דרך ז"א, דהיינו שז"א ינער אותו מראשו בבת אחת. כמבואר.
