זהר

קיז) רבי אלעזר הוה יתיב קמי דר׳ שמעון אבוי, א״ל, הא דתנינן זמין קב״ה לדכאה להו לישראל, במה. אמר ליה, במה דכתיב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו׳. כיון דאתדכאן מתקדשן, וישראל דאתדבקן ביה בקב״ה, קדש אקרון, דכתיב קדש ישראל ליי׳ ראשית תבואתה, וכתיב ואנשי קדש תהיון לי, זכאין אינון ישראל, דקב״ה קאמר עלייהו, והייתם קדושים כי קדוש אני יי׳, בגין דכתיב ובו תדבק, וכתיב לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה.

פירוש הסולם

קיז) ר׳ אלעזר הוה וכו׳: ר״א היה יושב לפני ר׳ שמעון אביו. אמר לו, זה שלמדנו, שעתיד הקב״ה לטהר את ישראל, במה יטהר אותם. א״ל, במה שכתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו׳. שה״ס מימי החסד המלבישים וכוללים את הארת השמאל, שמשם בא הטהרה. וכיון שנטהרים הם מתקדשים, שמתדבקים בקדושת ז״א, שבו המוחין דאו״א הנקראים קדש. וישראל שמתדבקים בהקב״ה נקראים קדש. שכתוב, קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה. וכתוב, ואנשי קדש תהיון לי. אשרי הם ישראל שהקב״ה אומר עליהם, והייתם קדושים כי קדוש אני ה'. משום שכתוב ובו תדבק וכתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה.