זהר

קיז) לבוש״ו סות״ה, היינו מלה חדא, ורזא חדא, כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו. זימנא קרייה כסות, זימנא אחרא קרייה לבוש, וזימנא אחרא קרייה שמלה. וכלהו משרשא חדא נגדין, ומלה חדא עבדין, וחלופא דשמהן, רזין עלאין כלילן בהו, ומאן דדייק, טעים מידי. ומאן דלא דייק, לא טעים ולא מידי. והני תמניא דרגין, רזין עלאין רמיזין בהו, אבל קרא כפשטיה קאי.

פירוש מעלות הסולם

קיז) לבושו סותה, היינו וכו': לבושו סותה הם דבר אחד, וסוד אחד, היינו מלכות. בסוד הכתוב כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו. פעם נקרא כסות ופעם אחרת נקרא לבוש. ופעם אחרת נקרא שמלה. וכלם משורש אחד נמשכים. ועושים דבר אחד. וחלוף השמות סודות עליונים כלולים בהם. ומי שמדייק טועם מה, ומי שלא מדייק לא טועם ולא כלום. ואלו שמונה מדרגות סודות עליונים רמוזים בהם. אבל הפסוק בפשוטו עומד. כי אין המקרא יוצא מדי פשוטו.