זהר

קיז) ודך איהו צדיק בהאי כד, בגין דאיהו תבירא בגלותא. שכינתא דאיהי כד, עלה אתמר לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. צדיק איהו דך במיא דאורייתא, ואיהו כתית במשחא דאורייתא, הה״ד שמן כתית.

פירוש מעלות הסולם

קיז) ודך איהו צדיק וכו׳: והצדיק הוא במדרגת ז״ך, דהיינו בקטנות, באותו הכד בזמן הגלות משום שהוא שבור שאין בו מסך מתוקן להמשיך אליו את אור העליון ולהלבישו. והשכינה היינו המלכות שהיא הכד היינו הכלי שהוא הרצון לקבל את האור העליון עליה נאמר, לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. הצדיק שהוא יסוד, הוא במדרגת ד״ך במימה של תורה, היינו באור החסדים הנקראים מים, משום שהם בקטנות ואינם מאירים כל צרכם. והוא כותש בשמנה של תורה שהוא אור חכמה עליונה שבימין הנקרא שמן. זהו שנאמר שמן כתית.
פירוש: השמן שהוא אור חכמה עליונה שבימין אינו כראוי אלא עד שיהיה כלול מכל ג׳ הקוים שמחזה ולמעלה דז״א ומג׳ הקוים שמחזה ולמטה דז״א, ואין יחוד הקוים נעשה, אלא ע״י המסך שבקו האמצעי, שז״ס כתית כי הדינים שבמסך דחיריק כותשים את קו השמאל עד שמתחבר עם הימין, שאז נקשרים כל הג׳ קוים ומתלכדים לאור אחד, שאינו מאיר אלא ביחודם יחד לאחד, כי קו הימין בלי השמאל נקרא דך מטעם שהוא חסר ג״ר, ואינו יכול להאיר בשלימתו אלא ע״י התכללותו לאחד עם הקו השמאל, וקו השמאל בלי הימין אינו יכול להאיר כלום, כי אין החכמה יכולה להאיר משהו בלי ההתכללות בחסדים שבקו הימין, אמנם אין השמאל ראוי להתחבר עם הימין אלא ע״י מסך דחיריק שבקו האמצעי, ועיקר הנושא למסך דחיריק הוא היסוד שהוא בסיום הקו האמצעי, המעורר את המסך דחיריק לכתוש בו את הקו השמאל ולהכניעו שיתאחד עם הימין (עי' ברע״מ פרשת פנחס אות תרס״ב) וצדיק איהו דכתיש כתישין.