זהר

קיד) פתח ר"ש ואמר, כי צדיק יי' צדקות אהב ישר יחזו פנימו, האי קרא אמרו ביה חברייא מה דאמרו, אבל כי צדיק יי', צדיק הוא, ושמיה צדיק, ובג"כ צדקות אהב. ישר. ואיהו ישר, כד"א צדיק וישר. וע"ד יחזו פנימו, כל בני עלמא, ויתקנון ארחייהו, למהך בארח מישר כדקא יאות.

פירוש הסולם

קיד) פתח ר"ש ואמר וכו': פר"ש ואמר, כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו. במקרא הזה, אמרו החברים מה שאמרו. אבל, כי צדיק ה', היינו שהוא צדיק ושמו צדיק. ומשום זה צדקות אהב. דהיינו את המלכות ששמה צדקה. ישר, והוא ישר, כש"א צדיק וישר, וע"כ יחזו פנימו, כל בני העולם, ויתקנו דרכם ללכת בדרך הישר כראוי.