זהר

קיד) אל ברוך, דא סדורא דאתוון זעירין, ותקוני כ"י בכל יומא בצלותא. ובגין דאינון אתוון זעירין, לית רווחא בינייהו, ואינון תקוני עולימתן דאתיין עם מטרוניתא לגבי מלכא עלאה.

פירוש הסולם

קיד) אל ברוך דא וכו': אל ברוך, שבסוף השבח, המאיר לארץ ולדרים, הוא סדר א"ב של אותיות קטנות, שהן במלכות (כנ"ל אות ק"ב) שהן תקוני כנסת ישראל, שהוא המלכות, בכל יום בתפלה. ומשום שהן אותיות קטנות, אין ריוח ביניהן, כלומר, שאינן מתפשטות כל אחת לכמה תיבות, כמו בשבח של שבת אל אדון. והן תקוני העלמות, שהן ז' היכלות דבריאה, הבאות עם המלכה שהיא מלכות, אל מלך העליון, שהוא ז"א.
פירוש. כי נודע שבעת קטנות המדרגות, דהיינו בעת שעלתה המלכות לבינה, נבקעות כל המדרגות לשתים, ובינה ותו"מ שבכל מדרגה נופלות למדרגה שמתחתיה, (כנ"ל בראשית א' דף ד' ד"ה ביאור) ונמצא אז, שבינה ותו"מ של המלכות נפלו בז' היכלות שבעולם הבריאה. ולעת גדלות, שחצאי מדרגות, בינה ותו"מ הנפולות חוזרות למדרגתן, הן מעלות עמהן גם מדרגה התחתונה שהיו בהן, (כנ"ל בהקדמת ספר הזהר דף כ' ד"ה ואמא) ונמצא אז, שבינה ותו"מ דמלכות הנפולות בז' היכלות דבריאה, שחוזרים אז ועולין למלכות דאצילות, הן מעלות עמהן גם ז' היכלות דבריאה שהיו לבושות בהן בעת קטנות. וז"ש עולימתן דאתיין עם מטרוניתא לגבי מלכא עלאה, כי בעת שהמלכות באה אל המלך שהוא ז"א, דהיינו בעת גדלות שלה, שאז חוזרות הבינה ותו"מ שלה שהיו נפולות בז' היכלות דבריאה, אל מדרגתה באצילות, ואז לוקחות עמהם גם ז' היכלות דבריאה שהלבישן, המכונות ז' עלמות, וגם הן באות עם בינה ותו"מ דמלכות אל המלך, שהוא ז"א.