תוכן

קיד) גם יש הפרש עתה ממה שהיה מאז, כי היו כל עולמות עצמן כולם בכל בחי' למעלה. אך עתה אפילו ביום השבת, אין אנו יכולין להעלות, רק פנימיות העולמות, ולא החיצוניות, כמבואר אצלינו. כי אם היה החיצוניות עולים, היינו רואים בעינינו עליית העולמות בשבת. והנה נמצא, מה שהם עתה ד' אחרונים ביצירה, וכל י"ס דעשיה, שהם כולם י"ד ספירות, היה אז המקום ההוא חלל ופנוי, ושם היה מדור לכל הקליפות והחיצונים, וז"ס תחום העולם. וז"ס מארז"ל, למה נקרא שד"י, שאמר לעולמו ד"י. פי': כשהיו הד' עולמות מתפשטין, לא רצה הקב"ה שיתפשטו באלו הי"ד ספירות, שהם גימ' ד"י. אלא שיתפשטו עד שם לבד, וישאר הי"ד ספירות מקום פנוי לקליפות. והנה נמצא, כי אז היה כמו עתה במוסף שבת, ובמנחה של יום טוב. פי': כי כבר שוה מוסף שבת, כמו מנחת י"ט, כי במנחה של שבת, יש עלייה יותר, כנודע שעולה ז"א בדיקנא דא"א.