זהר

קיד) ומתמן לית לה נהורא, בר משמשא, דבקדמיתא הוו יתבי כחדא בשקולא, לבתר, אזעירת גרמה, בכל אנון דרגין דילה, אע"ג דאיהי רישא עלייהו, דהא לית אתתא בריבויא, בר בבעלה כחדא, את המאור, הגדול ידוד, ואת המאור הקטן, אלקים, סוף כל דרגין, סופא, דמחשבה. בקדמיתא אתרשים איהו לעילא, באתוון דשמא קדישא, את רביעאה דיליה, ולבתר אזעירת גרמה, לאתקרי בשמא דאלקים.

פירוש הסולם

קיד) ומתמן לית לה נהורא בר משמשא ומשם ואילך, אין לה אור מעצמה חוץ ממה שמקבלת מהשמש. דהיינו כמ"ש למעלה בדיבור הסמוך, ע"ש. דבדקמיתא הוו יתבי כחדא בשקולא, לבתר אזעירת גרמה בכל אנון דרגין דילה, שמתחלה היו דבוקים כאחד בקומה שוה, ואח"כ מיעטה את עצמה מכל המדרגות שלה, כלומר שאבדה כל מדרגותיה, ויצאה לחוץ מעולם האצילות, כנ"ל בסמוך. אע"ג דאיהי רישא עלייהו, דהא לית אתתא בריבויא בר בבעלה כחדא, אע"פ שהיא ראש על עולמות התחתונים בי"ע, מ"מ נבחנת שאבדה כל מדרגותיה, כי אין חשיבות לאשה זולת להמצא ביחד עם בעלה. כלומר, כיון שנפרשה הנוקבא מז"א בעלה ויצאה מאצילות לבריאה, הרי זה אבדן כל מדרגותיה, כי מה שנעשית לראש בעולם הבריאה, אין זה שום חשיבות אצלה, להיותה שם בפרודא מז"א בעלה שבעולם האצילות.
את המאור הגדול הוי"ה, ואת המאור הקטן אלקים, סוף כל דרגין, סופא דמחשבה: את המאור הגדול שבהכתוב, הוא ז"א הנק' בשם הוי"ה, ואת המאור הקטן שבהכתוב, הוא הנוקבא, הנקראת עתה בשם אלקים, כי נעשתה לסיום כל המדרגות, לסוף המחשבה, דהיינו לסוף של עולם האצילות הנק' מחשבה. כלומר, מה שהיו הז"א ונוקביה בתחילה בקומה שוה, בסו"ה ב' המאורות הגדולים, הנה עתה אחר המיעוט, נעשה הז"א בשם הויה, והנוקבא נתמעטה ונעשתה לסיום האצילות, דהייינו המכונה לנקודה תחת היסוד דז"א, הנמצאת בסיום האצילות, והיא נקראת עתה בהשם אלקים, הרומז לדין.
בקדמיתא אתרשים איהו לעילא באתוון דשמא קדישא, את רביעאה דיליה: בתחלה נרשמה הנוקבא למעלה בז"א, באותיות השם הקדוש הוי"ה, באות הרביעי של השם, שהנוקבא היתה ה' תתאה של השם הויה. דהיינו בעת שהיתה עם הז"א במדרגה אחת, היתה ה"ת של השם הוי"ה ולבתר אזעירת גרמה לאתקרי בשמא דאלקים ולאחר כך מועטה את עצמה להקרא בהשם אלקים, כנ"ל בדיבור הסמוך, ע"ש.