זהר

קיד) ר"ש פתח ואמר, ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה', האי קרא אוקמוה. אבל ת"ח רזא דמלה הכא, דהא לית לך בר נש בעלמא, דלא טעים טעמא דמותא בליליא, ורוח מסאבא שריא על ההוא גופא, מאי טעמא. בגין דנשמתא קדישא, אסתלקת מניה דבר נש, ונפקת מניה. ועל דנשמתא קדישא נפקת ואסתלקת מניה, שריא רוחא מסאבא על ההוא גופא, ואסתאב.

פירוש הסולם

קיד) ר"ש פתח ואמר ​ארחץ בנקיון וגו': מקרא זה בארוהו, אבל בוא וראה, סוד הדבר כאן, הוא, כי אין לך אדם בעולם שלא יטעם בלילה טעם מות, ורוח הטומאה שורה על גוף ההוא. מה הטעם, הוא משום שהנשמה הקדושה נסתלקה מן האדם ויצאה ממנו ומשום שהנשמה הקדושה נסתלקה ויצאה מן האדם, שורה רוח הטומאה על גוף ההוא, והוא נטמא.