חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות קיד

זהר

קיד) כד מטו לבי רבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא, חמו לרבי שמעון בן יוחאי תמן, חדו. חדי רבי שמעון, אמר לון, ודאי ארחא דנסין ואתין עלאין קא עברתון, דאנא דמיכנא השתא, וחמינא לכו, ולבניהו בן יהוידע דקא משדר לכו תרין עטרין, על ידא דחד סבא, לאעטרא לכו. ודאי, בארחא דא קב"ה הוה. תו, דחמינא אנפייכו משניין. א"ר יוסי יאות אמרתון, דחכם עדיף מנביא. אתא רבי אלעזר ושוי רישי בין ברכוי דאבוי וסח עובדא.

פירוש הסולם

קיד) כד מטו לבי וכו': כשהגיעו לבית ר' יוסי ברבי שמעון בן לקוניא, ראו שם את ר' שמעון בן יוחאי, ושמחו. שמח ר' שמעון. אמר להם, ודאי עברתם דרך של נסים ואותות עליונים. כי עתה אני ישנתי, וראיתי אתכם ואת בניהו בן יהוידע, שמשלח לכם שתי עטרות, על ידי זקן אחד, לעטר אתכם. ודאי, בדרך זה היה הקב"ה. עוד, כי אני רואה את פניכם משונים. א"ר יוסי, יפה אמרתם, שחכם עדיף מנביא. בא ר' אלעזר, ושם ראשו בין ברכי אביו ר' שמעון, וספר לו את המעשה.
פירוש. זה רומז לב' ענינים: א) שזכו מחדש והשיגו המוחין דס"ג, שהם בחינת חמוי דרבי אלעזר (כנ"ל אות פ"ה ד"ה נחתו), הנק' ר"י ברשב"ל. ב) כי עתה נתחבר להם הס"ג עם הע"ב יחד בזווג דלא פסיק. כי אביו של רבי אלעזר שהוא רבי שמעון רומז על מוחין דע"ב. וז"ש, כד מטו לבי ר' יוסי ברשב"ל חמו לרבי שמעון בן יוחאי תמן, כי עתה זכו לבחינה הגדולה שהב"ן שלהם שב להיות ס"ג ממש לנצחיות, גם בזווג דלא פסיק עם הע"ב.
וז"ש, דקא משדר לכון תרין עטרין על ידא דחד סבא: רמז להם, כי בניהו בן יהוידע שלח להם ע"י רב המנונא סבא, תרין עטרין, א) הם מוחין דיחידה, דהיינו בחינת בניהו בן יהוידע עצמו, ב) בחינת מוחין של ע"ב ס"ג החדשים שהשיגו עתה, אשר גם הם נמשכו בכוחו של בניהו בן יהוידע. כלומר, רמז ואמר להם: זה ההמשך של הנסיונות וההרפתקאות שהיו לכם, שעל ידיהם זכיתם למדרגה של עתה, הלא גם הוא המשכה ישרה מהאור הגדול של נשמתו. ונמצא ע"כ שתרין עטרין שלח להם בניהו בן יהוידע ע"י רב המנונא סבא. וזה אמרו ודאי בארחא דא קב"ה הוה כלומר, אמר להם, שכל אלו הנפילות שארעו לכם אינם ח"ו פגמים, אלא קב"ה עצמו הוביל אתכם אל מעלתכם הגבוהה של עתה. וז"ש, תו דחמינא אנפייכו משניין, נוסף על זה שהשגתם, אני רואה את פניכם מזהירות ביותר מכח האורחא דא שהלכתם, ואם היה בו איזה פגם ח"ו, ודאי שלא הייתם זוכים לפנים מאירות כמו שאני רואה אתכם.
א"ר יוסי יאות אמריתון דחכם עדיף מנביא: כי הם חשבו שע"כ קרו להם כל הני הרפתקאות משום שהזיחו דעתם על משה רבינו, שחשבו על עצמם, חכם עדיף מנביא,כי אמרו אנן חמינן וזכינן לנהורא דא דהוה אזיל בהדן ונתקיים בעלמא. (עי' לעיל אות קי"א) וע"ז נחם אותם ר"י, יאות אמרתון דחכם עדיף מנביא כנים דבריכם.