זהר

קיד) וצריך דלא אשתמע קלא בההוא דך, אלא ישאו נהרות. נשאו לא כתיב, אלא ישאו, בגין על כתף ישאו.

פירוש מעלות הסולם

קיד) וצריך דלא אשתמע וכו׳: ולא צריכים להשמיע קול בעת היחוד ההוא של ד״ך דהיינו ביחוד התחתון שמחזה ולמטה שבמקום המלכות, אלא ישאו נהרות, נשאו לא כתוב שהוא מלשון הרמת קול אלא ישאו מלשון משא משום על כתף ישאו.
פירוש: יש ב׳ זווגים להמשכת המוחין אל זו"ן, א׳ זווג דו״ק דמוחין, שפירושו שאע״פ שהמוחין כלולים מהארת חכמה עכ״ז אינם מקבלים אלא חסדים בלבד. ב׳ הוא זווג גמור של ג״ר ששניהם מאירים הן חכמה והן חסדים. זווג הראשון לחסדים ה״ס ק״ש. וזווג דג״ר נעשה בתפלת שמונה עשרה. וכיון שהזווג הזה הוא לצורך חסדים, הוא צריך להיות בחשאי בלי הרמת קול, היינו שמסתירים את בחינתה של המלכות שהיא רק לקבל חכמה וקולה אינו נשמע, אלא שכוללים אותה בבחינתו של ז״א, שהיא חסדים בלבד. וזה אמרו וצריך דלא אשתמע קלא בההוא ד״ך היינו שמסתירים את בחינת המלכות עצמה אשר עיקר בחינתה היא לקבל חכמה מקו שמאל דאמא, אלא ישאו נהרות וכו׳, שהוא מלשון משא ויגיעה, (עיין זהר תרומה אות פ׳) אבל משא הוי, כד מטי ההוא נהורא בטורח סגי ואיטרח מלוי עלוי דלא יכול לאתגלייא ליה. כי אפילו אחר הזווג הגמור דג״ר, היא מוכרחת לקבל החכמה בכלים דאחוריים שלה, כי הכלים דפנים שלה הם עומדים פנים בפנים עם ז״א לקבלת חסדים בלבד, וזה אמרו בגין על כתף שהוא מקום אחוריים ישאו את הארת החכמה. (עיין זהר תרומה אות מ״ה ענין נפילת אפים הנוהג אחר הזווג הגמור של שים שלום).