זהר

קיד) ואית דמתני הכי, שמחה, דא כנסת ישראל. ושמחה הא אוקמוה, כדכתיב, כי בשמחה תצאו וגו'. וזמינין ישראל לנפקא מן גלותא, בהאי שמחה. ומאן איהי כנסת ישראל. וע״ד עבדו את יי׳ בשמחה, כמה דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש, וכלא חד.

פירוש הסולם

קיד) ואית דמתני הכי וכו׳: ויש שלומדים כך. שמחה זו היא כנסת ישראל שהיא המלכות הנקראת שמחה. ושמחה הרי העמדנו כמו שכתוב, כי בשמחה תצאו. שפירושו, שעתידים ישראל לצאת מן הגלות בשמחה זו, ומי היא. זו כנסת ישראל, שהיא המלכות. ועל זה אוה״כ, עבדו את ה׳ בשמחה, דהיינו במדת המלכות, כמו שכתוב, בזאת יבא אהרן אל הקדש, שפירושו, במדת המלכות הנקראת, זאת, אף כאן פירושו עבדו את ה׳ במדת המלכות הנקראת שמחה. והכל אחד. דהיינו המלכות, שהיא נקראת זאת, והיא נקראת שמחה.