זהר

קיג) ת"ח, האי קול גדול, איהו עקרא דכלא, ורזא דשמא קדישא עלאה, ועל דא אוקמוה, דאסיר ליה לבר נש לאקדמא שלמא לחבריה, עד לא יצלי צלותיה. ורזא דא אוקמוה, דכתיב מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו ולאו איהו אסור, עד דמברך ליה ברזא דקול גדול, דאיהו עקרא דשמא קדישא.

פירוש הסולם

קיג) ת"ח האי קול וכו': בוא וראה קול גדול זה, הוא עיקר הכל וסוד השם הקדוש, שה"ס הדעת שבבינה, וע"כ העמדנו שאסור לו לאדם להקדים שלום לחבירו מטרם שהתפלל תפלתו. וסוד זה העמידוהו, במה שכתוב, מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו. ואינו אסור עד שמברך אותו בקול גדול, שהוא עיקר השם הקדוש, כגון שאמר לו יברכך ה'. אבל כשאינו מזכיר השם אינו אסור.