זהר

קיג) שבע עשרה שנה, מאי טעמא שבע עשרה שנה. אלא אר"ש, כל יומוי דיעקב בצערא הוו, בצערא אעבר לון בקדמיתא, כיון דחמא ליוסף, והוה קאים קמיה, כד יעקב מסתכל ביוסף, הוה אשתלים בנפשיה, כאילו חמא לאמיה דיוסף, דשפירו דיוסף דמי לשפירו דרחל, והוה דמי בגרמיה, כמה דלא אעבר עליה צערא ביומוי.

פירוש הסולם

קיג) ​שבע עשרה שנה: שואל. מה הטעם של שבע עשרה שנה. ומשיב. אלא אמר ר' שמעון כל ימיו של יעקב היו בצער, ובצער עברו עליו בתחילה, כיון שראה את יוסף, והיה עומד לפניו, כשיעקב הסתכל ביוסף, היתה נפשו נשלמת כאלו ראה את אמו של יוסף, כי יפיו של יוסף היה דומה ליפיה של רחל, ונדמה לו, כמו שלא עבר עליו צער מימיו.