תוכן

קיג) והענין הוא, כבר ביארנו, איך ע"י תפלתנו ביום השבת, אנו מעלין העולמות אל מקומם ומדרגותם. נמצא כי מה שהוא עתה ביום השבת, אז היה כך בעצמו בחול. וביאור הדבר: כי מקום שהוא עתה ז"א דאצילות, היה אז עולם הבריאה, י"ס במקום י"ס זעיר אנפין. אמנם נוקבא דאצילות, כבר ידעת כי אין לה רק שיעור ד' ספירות, שהם נה"י של ז"א וחצי ת"ת, כי לכן נקראת ד', ששיעורה ד' מדרגות. והנה ביצירה יש י"ס, והיו ד' ראשונים דיצירה, במקום שעומדת עתה הנוקבא דאצילות. ושאר הו"ס דיצירה, היו במקום ו"ס של עולם הנקרא עתה בריאה. וד"ס הראשונים דעשיה, היו במקום שהוא עתה ד' אחרונות דבריאה. וז"ס דעשיה, היו במקום שהוא עתה ו"ס דיצירה, נמצא כי סיום העשיה, היה במקום עולם היצירה. וזו"נ דאצילות, היה אז במקום שהן עתה או"א דאצילות. והנה כ"ז נעשה עתה בשבת, ע"י החזרת מוסף, ואז נשלם זה. אך אז, היה זה מעצמו, ובחול. אבל בשבת, היו עולים יותר ויותר לאין קץ. ואמנם ג"כ מאו"א דאצילות ולמעלה, היו יותר גבוה במעלתן, ממה שיש להם עתה, אך שאין אנו יכולין לדבר את סדר מדרגתן ועלייתן.