תוכן

קיג) ולפיכך היו בצד"י שני היפוכים מלמטה ולמעלה, להורות על היפוך שני הזווגים, דלא הוו אפין באפין. וכדי שלא יתגלה זה בעולם, אין ראוי לבראת בו העולם. ועוד שאין ראוי לברא העולם, בדבר שאינו עומד. כי אח"כ אנא זמין לנסרא לך, ולמעבד לך אפין באפין. אבל לא יהיה זה בעולם העליון, כי שם סתום מאד, ואין מי שישיג אפין באפין לעליונים. כי אף משה שזכה לבינה, לא זכה לה אלא בסוד אחור, ולא בסוד פנים, וזהו וראית את אחורי ופני לא יראו אבל באתר אחרא תסתלק למטה, בזווג התחתון, תתגלה אפין באפין, על ידי יסוד במלכות. ואפשר לפרש בהפך, כי אנא זמין לנסרא לך בזווג התחתון, אבל בזווג העליון תסתלק כמות שאת עומדת, ולא בנסירה, כי אלו היית אפין באפין בעולם העליון, לא היה אפשר להשיג אורה. והענין הוא, כי עם היות חכמה בבינה מזדווגים אפין באפין, ברעותא באחדותא בחדותא דלא מתפרשין, מכל מקום אין אורם מתפשט למטה בבנין, אלא בסוד אחור באחור, ואינו מתגלה לשום בריה בעולם, אלא בסוד אחור באחור, כי אף משה לא זכה אלא בסוד האחוריים, כדפרישית. מה שאין כן בזווג התחתון, שיכולין להשיג אורו פנים בפנים. וכד"א פנים בפנים דבר ה' עמכם. [1 - ד"ה ודבר, 2]