זהר

קיג) ואי אתקף ביה מרע, על כל שייפין, כדין אצטריך תרין דרועין לאקזאה. אוף הכי, אי אסגיאו חובין יקירין על עלמא, כדין כל זכאין אלקון למיהב אסוותא על כל דרא. אבל בזמן דלא אסגיאו כל כך, כדין חד זכאה אלקי, ושאר צדיקיא בשלם, דהא לא אצטריך עלמא דילקון כלהו. אתסיאו עמא. אתסיאו צדיקייא. ולזמנין דכל יומיהון קיימין במרעין, לאגנא על דרא. מיתו, הא אתסי כלא, ואתכפר. לזמנין דחובין אינון יקירין יתיר.

פירוש הסולם

קיג) ואי אתקף ביה וכו': ואם המחלה התקיפה את כל האברים, אז צריכים להקיז דם מב' הזרועות. אף כך, אם נתרבו עונות כבדים על העולם, אז כל הצדיקים מוכים כדי לתת רפואה לכל הדור. אבל בזמן שאינם מרובים כל כך, אז רק צדיק אחד מוכה, ושאר הצדיקים הם בשלום, כי העולם אינו צריך שיהיו מוכים כולם. ואם נרפא העם, נרפאים ג"כ הצדיקים. ולפעמים נמצאים הצדיקים במחלות בכל ימיהם כדי להגין על הדור, בזמן שהעונות כבדים יותר. מתו הצדיקים, הרי נרפא הכל, ונתכפר.