זהר

קיג) רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר, וסליק אברוי ומכסייא לגופא. כד"א, המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן. כגוונא כדוגמא כעין כנשר יעיר קנו האי נשר נץ בהדיה יונה, בהדיה נץ, וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא קמיה, סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין.

פירוש הסולם

קיג) רוחא דרוחא פנימאה וכו': רוח של רוח הפנימי יוצא, ורוח ההוא מגיע אל הנשר, והוא מעלה כנפיו ומכסה את הגוף. כש"א, המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן. נשר הזה, התקוטט עם היונה, ועם הנץ, וכל בעלי כנפים כולם מצפצפים ושמחים. אחד מצד הפנים עולה ממטה למעלה, כמה צפרים יורדות ונכנסות, מצפצפות ושמחות. הולכות ומשוטטות.
פירוש. כבר ידעת שאין השמאל רוצה להתיחד עם הימין מטרם שקו האמצעי ממעט הג"ר שלו ע"י מסך דחירק, וכח הזה נקרא רוח. וז"ש, רוחא, דרוחא פנימאה נפיק, וממעט הג"ר משמאל, ומתוך כך גם קו אמצעי עצמו מתמעט מג"ר. וז"ש, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, שאותו הרוח הממעט את קו השמאל מגיע ג"כ לנשר עצמו שהוא קו האמצעי וגם הוא מתמעט מג"ר, שזה נבחן שמעלה כנפיו ומכסה אורות גופו. ומה שאומר, רוחא דרוחא פנימאה, הוא משום שיש ב' כחות הממעטים את קו השמאל, הנקרא מנעולא ומפתחא, כנ"ל בדבור הסמוך, ומדייק לומר שכונתו הוא על רוחא פנימאה, שהוא מפתחא. ולא על החיצון שהוא מנעולא, שאינו עוסק בו כאן. כד"א, המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן, כי קו השמאל מכונה נץ, מלשון כי ינצו אנשים, על שם שהוא מתקוטט עם הימין ויש לו עמו מחלוקת. (כנ"ל ב"א דף נ"ז ד"ה וזה) וע"י מיעוט המסך דחירק שבקו אמצעי הוא פורש כנפיו, דהיינו שמכסה אורותיו, לתימן, כדי להכלל בדרום שהוא קו ימין. (כגוונא כדוגמא כעין עד קנו ל"ג, כי איזה גליון הוא שהכניסוהו המעתיקים בפנים).
וז"ש, האי נשר נץ בהדיה יונה, בהדיה נץ, כי נץ ה"ס קו שמאל כנ"ל. ויונה ה"ס המלכות המקבלת משמאל, וע"כ הנשר שהוא קו האמצעי נץ עמהם וממעט הג"ר שלהם בכח המסך דחירק. ואז, וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפין וחדאן, כי אינם יכולים לסבול שליטת הנץ, שהוא קו שמאל, המקפיא כל האורות (כנ"ל ב"א דף רמ"ז ד"ה ימא דקאפו), וע"כ הם שמחים לראות איך הנשר קם עליו וממעטו מג"ר, ודוחה שליטתו. ומפרש ענין זה יותר, חד מסטרא קמיה, שהוא קו האמצעי, שהוא בחינת פנים. כי קו ימין הוא בימין וקו שמאל בשמאל וקו אמצעי בפנים והמלכות באחור. סליק מתתא לעילא, שהוא עולה ממטה, ומכריע בין ב' הקוין ימין ושמאל שלמעלה ממנו (כנ"ל תרומה רע"ג ד"ה ונודע). ואז כל האורות שהיו נקפאים מחמת שליטת השמאל נתכו וקונים כה להאיר למעלה ולמטה וכו'. וז"ש, כמה צפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין, כי הצפרים, שהם האורות, יצאו מבחינת הקפיאה ויכולים ללכת ולעוף ככל אשר יחפצו. וע"כ הם מצפצפים ושמחים.